עורך דין רשלנות רפואית

עא 10344/05 מוחמד אבו שארב נ' משרד הבריאות (עליון; א' רובינשטיין, ד' ברלינר, ד' ביניש; 18.01.2009) - 26 עמ'

מערער 1 (להלן: המערער) נולד פג בלידה מוקדמת. לאחר שהמערער אובחן כלוקה ב שיתוק מוחין קשה, הגישו המערערים תביעת נזיקין לבימ'ש המחוזי, בה טענו כי שיתוק מוחין בו לקה המערער נובע מהתרשלות הצוות הרפואי שטיפל באם-המערערת 2, במהלך ההריון והלידה. התביעה נדחתה ומכאן הערעור.

בית המשפט העליון, (מפי הנשיאה ביניש ובהסכמת השופטים רובינשטיין וברלינר), דחה את הערעור ופסק כי:

ע'מ לבסס חבות בעוולת הרשלנות יש להוכיח קיומם של מספר יסודות: חובת זהירות, הפרתה של חובה זו, היינו התרשלות, וקיומו של נזק. בנוסף יש להוכיח קיומו של קש'ס עובדתי ומשפטי בין ההתרשלות לנזק. בענייננו, אין חולק על קיומו של נזק ועל קיומה של חובת זהירות. לפיכך, בימ'ש העליון דן בשאלת ההתרשלות והקש'ס בינה לבין הנזק ובחן שני עניינים: אי מתן סטרואידים בכל אחד משני אשפוזים של מערערת 2, ועריכת בדיקות לידניות באשפוז השני.

בימ'ש העליון מצא שלא היתה רשלנות בהימנעות ממתן סטרואידים למערערת 2 באשפוזה הראשון, הן משום שלא נתקיים יסוד ההתרשלות והן משום שלא נתקיים קש'ס בין המחדל הנטען לנזק. טענת המערערים בדבר קיומו של קש'ס בין ההימנעות ממתן סטרואידים למערערת באשפוז השני לנזק, לא הוכחה. אף אם היתה התרשלות כזו, לא נתקיים קש'ס בין ההתרשלות הנטענת לנזק.

אשר לטענה כי הרופאים התרשלו בעריכת ארבע בדיקות לידניות למערערת במהלך אשפוזה השני, עובר ללידת המערער, הרי שאף אם נניח כי הבדיקה הלידנית הראשונה היוותה התרשלות, לא ניתן לקבוע כי הבדיקה הלידנית האמורה, שהיא בדיקה אחת מארבע שבוצעו במערערת, היוותה גורם סיכון ממשי או משמעותי. זאת, במיוחד ביחס לקיומם של גורמי סיכון משמעותיים אחרים: זיהום מוקדם ופגות. בנסיבות אלה, ובהעדר הוכחת סיכון משמעותי בגין הבדיקה הלידנית הנדונה, אין להכיר בקיומו של קש'ס בין הבדיקה האמורה לנזקו של המערער. טענות המערערים כי המשיב תרם לקושי שבהוכחת הקש'ס, נדחתה. למידע נוסף: שיתוק מוחין

רשלנות בלידה רשלנות בהריון